מזונות ילדים ובני זוג

אין סכום קבוע בחוק; הסכום נקבע בכל תיק לפי צרכי הילד, יחס ההכנסות הפנויות של ההורים וחלוקת זמני השהות. החישוב מבחין בין צרכים הכרחיים, הוצאות תלויות שהות (כמו מזון), הוצאות שאינן תלויות שהות (כמו ביגוד), מרכיב מדור והוצאות חריגות כמו רפואה וחינוך. מחשבון מזונות מקוון נותן הערכה גסה בלבד ואינו תחליף לבדיקה פרטנית של הנתונים הכספיים.

מזונות מלאים משולמים עד גיל 18 או סיום כיתה י"ב, המאוחר מביניהם. בתקופת השירות הצבאי או הלאומי נהוג להפחית את החיוב לכשליש מהסכום שנקבע, עד סביב גיל 21. עם תחילת שירות קבע או הגעה לעצמאות כלכלית, גם החיוב המופחת עשוי לפקוע.

מאז בע"מ 919/15 (2017) שני ההורים נושאים יחד בנטל המזונות לגילאי 6 עד 15, לפי יחס הכנסותיהם הפנויות וחלוקת זמני השהות בפועל. עד אז נשא האב בעיקר הנטל מכוח הדין האישי. ההלכה היא מסגרת לשיקול דעת ולא נוסחה אריתמטית מחייבת, ולכן שתי משפחות עם אותן הכנסות עשויות להגיע לתוצאות שונות לפי חלוקת הזמן והצרכים.

לגילאי 0 עד 6 האב נושא בצרכים ההכרחיים מכוח הדין האישי, גם כשהכנסת האם גבוהה משלו. הצרכים ההכרחיים כוללים מזון, ביגוד ומדור בסיסי. את ההוצאות שמעבר לצרכים ההכרחיים אפשר לחלק בין ההורים לפי יכולתם הכלכלית.

כן, משמורת משותפת אינה מבטלת אוטומטית את חיוב המזונות. הסכום מושפע משני גורמים מרכזיים: כמה שווה חלוקת זמני השהות וכמה גדול פער ההכנסות בין ההורים. ככל ששני אלה קרובים יותר לאיזון, כך גדל הסיכוי שהחיוב יקטן או יבוטל לגילאי 6 ומעלה; פער הכנסות משמעותי עשוי להותיר חיוב גם בחלוקת זמן שווה.

מזונות אישה הם חובת בן הזוג לזון את אשתו כל עוד הם נשואים, מכוח הדין האישי, והם פוקעים עם הגירושין. השיעור נגזר מרמת החיים שאליה הורגלו הצדדים ומהכנסותיהם. החיוב עשוי להישלל במצבים מסוימים, למשל כשלאישה הכנסה עצמאית מספקת או כשעזבה את הבית ללא הצדקה.

אפשר, אך רק בעקבות שינוי נסיבות מהותי שחל לאחר קביעת המזונות, כמו ירידה ממשית בהכנסות, שינוי בזמני השהות או שינוי בצרכי הילד. פסיקת בע"מ 919/15 כשלעצמה אינה עילה מספקת להפחתה; צריך להצביע על שינוי קונקרטי לעומת המצב שעמד בבסיס פסק הדין המקורי.

מזונות זמניים הם חיוב ביניים שבית המשפט קובע בשלב מוקדם של ההליך, כדי להבטיח את צרכי הילד או בן הזוג עד להכרעה הסופית. הם נקבעים על בסיס נתונים ראשוניים, ולכן הסכום עשוי להשתנות בפסק הדין הסופי לאחר בירור מלא של ההכנסות והצרכים.

פותחים תיק בהוצאה לפועל לאכיפת פסק הדין, ובמסגרתו אפשר לנקוט אמצעי גבייה כמו עיקול משכורת ונכסים. כחלופה, הורה משמורן העומד בתנאי ההכנסה יכול לפנות לקצבת מזונות מהביטוח הלאומי. בדרך כלל אי אפשר לקבל קצבה מהביטוח הלאומי ובמקביל לנהל הוצאה לפועל עצמאית על אותו חוב, ולכן בוחרים מסלול אחד.

זו קצבה שהמוסד לביטוח לאומי משלם להורה משמורן שבידו פסק דין למזונות שאינו משולם והעומד בתנאי ההכנסה. הביטוח הלאומי משלם את הקצבה ואז גובה את החוב מההורה החייב בעצמו, דרך הוצאה לפועל. גובה הקצבה הוא הנמוך מבין סכום פסק הדין לבין התקרה הקבועה בתקנות, כך שלעיתים הוא נמוך מהסכום שנפסק.

כן, למזונות יש בדרך כלל מרכיב מדור — חלק יחסי מהוצאות הדיור של הילד, כמו שכר דירה או משכנתה והוצאות נלוות. שיעור המדור נגזר ממספר הילדים, מרמת ההכנסות ומחלוקת זמני השהות. במשמורת משותפת עם זמני שהות שווים, כשכל הורה מחזיק דיור לילד, ייתכן שלא ייפסק מדור נפרד.

אומדים תחילה את סך צרכי הילד, ואז מחלקים אותם בין ההורים לפי יחס הכנסותיהם הפנויות וחלוקת זמני השהות בפועל. החלוקה נעשית בנפרד למרכיבים השונים: הוצאות תלויות שהות מתחלקות לפי הזמן אצל כל הורה, ואילו הוצאות שאינן תלויות שהות והוצאות חריגות מתחלקות בעיקר לפי יחס ההכנסות. זו מסגרת לשיקול דעת, לא נוסחה מתמטית סגורה.